Why Feiglin Left the Likud Davka Now

I’m going to try to make this short and still pack a punch. Really, this is something that you either get, or you don’t. Hopefully my words will help you “get” it, but I’m not sure they will. I will attach what Moshe himself put on his Facebook page. I’m not in a mood to translate this right now, so if you need to, fling it through Google Translate and you’ll get a basic if mangled idea of the point. Moshe did not write this post, but shared someone else’s, meaning he agrees with it.

The very short version is that for years, Moshe never left the Likud despite being pushed out numerous times, because those times were before he ever held any significant position, i.e., made it into the Knesset. The logic being that before anyone sees him in action, they fear him and therefore push him out because they think he’s “extremist”, but when he makes it in, they will stop fighting him because they will see that he stands for something real and holistic, and he can climb up from there.

The fact that virtually every single Knesset member, even and especially the ones we supported in the past and were considered in “our camp”, turned on us, worked together with Bibi to keep Moshe out, simply means they will never, ever accept him, so there’s really nothing left to be done there. Even if he stayed, it would serve no purpose but to waste precious time. I will add, the purpose of the Likud was to get the nation to know who Moshe is and understand him as a potential leader. That purpose has been served. The people, the average Israeli, understands he’s something else. Not another Ben Ari, not another National Union, not another right wing angry at Arabs guy. Now it’s time to see if the nation will follow on its own, without the Likud brand name. That really is the only choice from here.

The next move is to present ourselves to the people directly. And we will. And God willing, we will win.

On a purely political level, Likud is going down. They won’t get 20 seats. The party is over, literally and figuratively, there’s nothing interesting left in it, and nothing that can raise it up again. The next government will barely rise if at all, and the 20th Knesset will be the most fractured ever. The government will not last a year. When it falls, we will be there with an alternative. And maybe, even I will run on the list. Maybe.

הנה פוסט שכתב אמיר מכלוף מקרית גת, שמסכם את התנהלותנו “הפזיזה” בליכוד:

“למי שלא מבין את התנהגותו של משה (הגם שיש מעטים כאלה. למי שמכיר את משה כבר שנים, ומאמין בו לא מעט זמן – הדבר מובן והגיוני), להלן ההסבר, כפי שאני רואה אותו:

יש מהמגיבים כאן, שם, ובכל מיני מאמרים המדברים על עזיבתו של משה, הטוענים כי הוא “פתאום הפסיד” – אז פרש. כלומר – לא מקבל את ההפסד בכבוד. אם כך היה הדבר – ניתן היה להתדיין על המהלך והאם הוא ראוי. אלא שהעובדות, אפעס, הן קצת שונות:

פייגלין הפסיד בשנת 2003 – נבחר למקום ריאלי דאז, 39 (הליכוד היה 40 בסקרים. בסוף קיבל 38). דאגו לפסול אותו. הפסיד – אך לא עזב(!).

הלאה: התמודד ב-2005 על הראשות. הפסיד – לא עזב(!).

נמשיך: התמודד ב-2007 על הראשות. הפסיד – לא עזב(!).

עוקבים עדיין? מגיעים לשנת 2008: משה מגיע סוף כל סוף למקום ריאלי ברור – מקום 20 (הסקרים אז בין 32-35). ביבי עושה לו תרגיל, שולח את אקוניס, משנה את הכללים אחרי הבחירות – פייגלין נופל למקום 36. גבול הריאלי. הליכוד מאבד גובה, הרבה בגלל המעשה הנאלח הנ”ל, ומסיים עם 27 מנדטים. לא נכנס. הפסיד – לא עזב(!).

2012: מול ביבי על הראשות, זוכה ל-25% מהקולות (באופן רשמי). מה קורה בפועל? בדיוק מה שקורה היום – המוני קלפיות מספקות נתונים מזעזעים – בבית שמש קיבל ביבי קרוב ל-1000 קולות בעוד רק 630 מצביעים רשומים. אף אחד לא מקים רעש תקשורתי כמו בבחירות הנוכחיות, כי אז דובר רק על פייגלין – לא כמו היום, כשכל הח”כים כמעט מעורבים איכשהו בדבר, והזיופים משפיעים על כלל הרשימה. פייגלין שותק. מפסיד – לא עוזב(!).

2013: זוכה במקום ה-15 בפריימריז. הפעם אי אפשר לעשות שטיקים – יש איחוד עם “ישראל ביתנו”. מגיע למקום ה-23. נכנס. נהיה חבר כנסת. אחרי 13 שנה. ארוך, אבל הצליח.

פריימריז 2014: כולנו נדהמים מההתקדמות ההדרגתית של פייגלין מבחירות לבחירות. יש פה מגמה לינארית חיובית ברורה – עלייה, עלייה, עלייה, ושוב פעם עלייה. למה שמישהו יחשוב שדווקא עכשיו, כשהוא מתמודד לראשונה כחבר כנסת מכהן – הוא יפול? להיפך! מכוונים על העשירייה הראשונה! “ידיעות אחרונות” מגדיר אותו כמי שמתמודד על מקומות 5-7. מתחילים לדבר על תפקיד שר. למה לא האמת? כל טירון שנבחר לפתע במקום גבוה דורש להיות שר, אז אדם שהתקדם באופן הדרגתי, תוך צבירת כוח ובסיס נאמנים כל כך גדול – לא יחשוב כך?

ממשיכים הלאה, פוקדים אנשים, מסבירים על העמדות, מחדדים מסרים. פתאום – מכה בפריימריז: בליכוד הבינו שהאיש רק צומח. שהמשנה שלו מנצחת. המספרים לא משקרים. כל בחירות – עלייה במספרים. “אם לא נבלום אותו עכשיו” הם חושבים, “נקבל אותו בעמדת זינוק לתפקיד היו”ר ואז, כשייבחר, לא נהיה יותר רלוונטיים” (כל אחד שם רואה את עצמו כראש ממשלה בפוטנציה).

מה עושים? מחסלים אותו ברשימות. למה? הנימוקים להלן: “שכרון כוח”, “למה שהוא יקבע תמיד את הרשימות”, “הוא נטע זר” (כאילו שלפני זה לא חשבתם כך ודווקא כן סימנתם אותו כשרציתם), ועוד כהנה וכהנה נימוקים כל כך לא רלוונטיים, כה לא ענייניים. שום מילה על דרך וחזון (הרי הוא היחיד בליכוד עם דרך, ובטח שעם חזון).

פייגלין לא נכנס. למה דווקא הפעם הוא עוזב? נראה לי שהתשובה בגוף התגובה שלי:

הוא תמיד הפסיד והמשיך בליכוד, כי ידע שכל מה שמנסים למנוע ממנו כרגע הוא רק כניסה לכנסת. הוא חשב שברגע שייכנס – נגמרו המשחקים הללו, כי אז יבינו מה הוא שווה וכמה קהלים הוא יביא למפלגה, וכל אילו שהורגלו לשמוע כמה הוא “קיצוני”, יבינו באמת כמה נכס הוא לליכוד, ברגע שיראו את פעילותו בכנסת, ללא מחיצות, וללא העסקנים מטעם שמנסים להכתיב להם בכוח עמדות מוטעות לגבי פייגלין.

וזה מה שאכן קרה: הוא הביא קולות! הוא מהח”כים הבולטים בכנסת! ביבי בעצמו אומר שהוא מביא קהלים חדשים! אנשים מתלהבים ממנו! הוא אומר לשמאל (שיודע להעריך אותו) “בפנים” את מה שהוא חושב! עונה לחברי הכנסת הערבים באוטו המטבע! הח”כ המצטיין בנוכחות במליאה ובוועדות הכנסת מצד חברי הליכוד! לכאורה – הכי ליכודי שאפשר להיות.

אלא שבליכוד הבינו שכוונותיו אמיתיות: הבנאדם מכוון גבוה, וכנראה שהוא גם בדרך לכך. כמו שאמרתי – המספרים לא משקרים. לכן גודעים באיבו את החלום של פייגלין, מתוך הכנסת. פייגלין הבין את זה. הוא הבין שאם אחרי שהוא נכנס לכנסת, ואחרי כל פועלו לטובת הליכוד, דווקא עכשיו פוגעים בו – כנראה שתמיד יפגעו בו וכנראה שלעולם לא יהיה לו סיכוי שם. כשהוא הופך להיות “מספר” חזק – הוא גורם לכולם להתאחד נגדו. אלו כבר לא הימים שנלחמו שלא יכנס לכנסת במקום ריאלי. זה הרבה יותר מזה – פה הם מבינים שלא רק שהוא נכנס כבר למשכן הכנסת, הוא גם מאיים על כולם מתוך המפלגה בכנסת. לכן זה משחק מכור מליכתחילה.

ברגעי האמת, בעיתות לחץ, החברים האחרים בליכוד מבינים שצריך לעשות משהו: אם עד אז הוא היה הצרה של ביבי, שנלחם בו כדי שלא “יצבע” את רשימתו בצבעים “קיצוניים” (מילה עלובה ותזה שלא הוכיחה את עצמה כנכונה – בידקו אותי, פריימריז 2008 אחרי הדחת פייגלין), הרי שעכשיו הוא הפך להיות הצרה של כולם. הוא מאיים על כולם – מכאן שכולם צריכים להילחם בו!

כשהיה עוד מועמד אלמוני שלא היה מעולם ח”כ – מנעו ממנו רק להיכנס לרשימה. כשהוא רץ לפריימריז כח”כ – צריכים למנוע ממנו הרבה יותר דברים: מיקום גבוה יותר (עניין של כבוד ולמי יש יותר נאמנים), תפקיד שר על חשבון ח”כים אחרים, ועמדת זינוק טובה יותר לתפקיד היו”ר העתידי. לח”כים האחרים יש הרבה יותר מה להפסיד הפעם, והם אכן ידעו והפנימו זאת. הם הבינו שכל אחד מהם עתיד להיפגע מכך (לא הליכוד מעניין אותם, אלא עצמם. אם כן – היו דואגים שהטוב ביותר ייבחר, לא מי שעשה פחות “דילים”) – לכן דאגו לרמוס אותו. הקדימו תרופה ל”מכה” (מבחינתם).

לטעמי, פייגלין היה צריך להיכנס פעם אחת לכנסת כדי לראות איך יתייחסו אליו במתכונת החדשה, כשהוא לא מגיע מעמדת מועמד בלבד, אלא מעמדת ח”כ, והנה – הוא קיבל את התשובה: תמיד כשינסה להרים את הראש – ידאגו למעוך אותו, לפני שיקבל תנופה, כפי שקרה הפעם.

לכן לעולם לא יקבל הזדמנות אמיתית לחבוק את תפקיד היו”ר. פלא שעזב?

זה ההבדל בין הפעם הזאת בה הוא הפסיד, לבין כל אותן 5 פעמים שהוא הפסיד.

הבדל תהומי, קריטי וסמלי.

How to Cancel Your Likud Membership

No need for a fax machine, no need to send in a physical letter.

Just send an email, in Hebrew, to it@likud.org.il, subject ביטול התפקדות

Put your full name, TZ number, and that you want to cancel your membership.

To illustrate,

ביטול התפקדות

אני פלוני אלמוני, ת.ז. 123456789, רוצה לבטל את ההתפקדות שלי בליכוד מייד.

תודה, ובכבוד רב, ונשיקות וכו׳,

פלוני אלמוני

Some Anarcho Capitalist Revulsion at the Election Process

I got back from voting this morning in Karnei Shomron. Some of it is a very different feeling from last time, and some is the same. What’s different is there is not much a sense of urgency that Feiglin get on the list this time. There are no T-shirts, a little less excitement, and a general malaise as to why the Likud is doing this again. Feiglin is not running for Likud Chairman so this is all a bit dull. The point of Moshe getting on the list in the first place was for people to get to know him. Now they do. Getting back in is less important, because when the SHTF, the people now know who to turn to, regardless of whether he’s in this time or not.

What’s the same is the same exasperated feeling that all these people, all these politicians, all these sign waving sheep have no idea what they are saying or why. This may as well all be in a schoolyard playground as we all huddle around the “popular kids” none of whom know what is about to hit them. I feel like I’m in a Vonnegutian timequake surrounded by walking primates pushing platitudes, none of which mean anything at all.

My phone has been so inundated with mindless text messages that I turned it off. This game is so tiring, emotionally draining, and I feel dirty playing it. It’s as if I was forced into a kindergarten, into the body of a 5 year old, and told I had to pick 11 snot-nosed kids to run the country. I want to say something intelligent to the children so they stop acting like such idiots, but I know they’re all 5-year-olds and they won’t understand a word I’m saying. The kids all team up making “deals” with one another and I have to go along with this mindless board game. So I just pick 11 of them and go home.

The system is probably coming down sometime this year. I don’t know how bad it will get but the catalysts are all lined up. Oil could do it. Greece could do it. Russia could do it. The amount of investment the US has made in shale oil is enormous, on par with the investment in real estate before that crashed and brought the financial system to its knees. Billions in loans were given to shale companies that can now no longer repay them. We’ll start to see this infecting the banks pretty soon. From there, whoever is on the Likud list will not like the boat they’re sailing.

Yes, I hope Feiglin makes it on in a high spot. But if he doesn’t, I’ll know he’s been saved from getting on this ride until the boat sinks. It could go either way, and whatever happens, God will sort it out.

I’ll just say, I doubt there is any “political activist” in the entire country that loathes election day as much as I do.

According to Shai Galili, Moshe Feiglin is Still Running for Likud Chairman

Again from News1, Galili responding to some other lawyer’s claim that Netanyahu did nothing wrong:

“טענתך זו לא ניתן לקבל. תחילה, משום שבין אם מותר היה לעובדים השכירים האמורים לסייע לפעילות פנים מפלגתית של יושב-ראש המפלגה בבחירות המקדימות ובין אם לאו, אין הדבר רלוונטי לעובדה כי מדובר “בתרומה אסורה” מהמפלגה למר נתניהו בכובעו כ”מועמד”. באשר, מועמדים אחרים שעדיין (עד היום) רשומים ככאלו, כגון מר משה פייגלין, מר יואב
קיש ומר דני דנון, לא זכו לעובדים שכירים מטעם המפלגה, שיעמדו לרשותם במסגרת הבחירות המקדימות בהיקף זהה או בכלל – ולפיכך, בהתאם להגדרות שבחוק המפלגות, המדובר “בתרומה אסורה” מתאגיד, לכל דבר ועניין”, קבע.

Your claim is unacceptable. First, because even if it was permitted for party workers to help with a Chairman’s primary campaign or not, it is irrelevant to the fact that it is “forbidden help” from the party to Mr. Netanyahu insofar as he is a “candidate”. Whereas, other candidates that are still (until today) officially listed as candidates, like Mr. Moshe Feiglin, Mr. Yoav Kish, and Mr. Danny Danon, were not able to hire party workers for this purpose that would help them with their primary campaigns equally or at all, and therefore, according to the Parties Law, this is considered “forbidden help” for all intents and purposes.

Grab another bowl of popcorn folks, because here is Galili’s words on sending Netanyahu to prison:

Shai Galili threatens to send Netanyahu to prison

Because of this, and without any choice given the current circumstances, I must exercise my authority according to section 28 of the Political Parties Law, and advise the disqualification of your client’s candidacy (Mr. Netanyahu) in the upcoming primaries on December 31.

Only due to “Do not place a stumbling block before the blind” (Leviticus 19:14) I will point out that my decision is being given from my statutory and official authority from the Political Parties Law. That said, I ask you to turn your client’s attention to the fact that ignoring my order could be considered a violation of section 287 of the Punitive Code of 1977:

He who defies a lawful order given by a court or bureaucrat or a person acting in an official manner under proper authority is subject to a 2 year prison sentence. 

I would appreciate confirmation of your receipt of this letter.

Sincerely,

Shai Galili, Esq.

Likud Comptroller

What a world, eh?

HOLY CRAP Shai Galili Threatening Netanyahu with Two Years Jail Time

This is getting quite surreal. I don’t know what’s up with this guy Shai Galili but I’m really starting to like him for his crazy spunk. He’s now threatening Netanyahu with two years in prison if he doesn’t remove his candidacy for Likud Chairman.

From News1:

מבקר הפנים של מפלגת הליכוד הודיע (יום ד’, 24.12.14), כי הוא פוסל את מועמדותו של יו”ר הליכוד, בנימין נתניהו, לבחירות המקדימות שצפויות להתקיים ב-31 בדצמבר.

הצעד נעשה על סמך סעיף 28 לחוק המפלגות ובעקבות ממצאים המוכיחים לדברי המבקר, עו”ד שי גלילי, כי נתניהו עשה שימוש במשאבי המפלגה לצורך קידום מועמדותו. לדבריו, על-פי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התעלמות מההנחיה, עלולה להיחשב כעבירה שבצידה שנתיים מאסר.

Likud Party Comptroller Shai Galili announced today (12/24) that he has disqualified the candidacy of Likud Chairman Benjamin Netanyahu from primaries that will take place on December 31. The move was made according to chapter 28 of the Political Parties Law, and due to evidence proving the Comptroller’s claims, Netanyahu inappropriately used party resources for his own campaign purposes. According to Galili, according to chapter 287 of the punitive code, ignoring the order could be considered a criminal offense and would lead to a two year prison term.

WOW! I would LOVE to see Bibi arrested.

Bring out the popcorn! Go Shai!

BOOYAKASHA Netanyahu Disqualified and Feiglin Still Officially a Candidate

Shai Galili, apparently one of “our men” within the Likud, just disqualified Netanyahu from running in the race for Likud Chairman. Now, before we all get too excited or lament the fact that Moshe Feiglin already “dropped out”, check out this link, the list of official candidates for Likud Chairman. Moshe’s name is still on it.

The questions now are two. First, will this “disqualification” really stick? It would be a miracle. My mind doubts it, but it is the 8th night of Chanukah and the oil is still burning. Second, will Feiglin jump back in with only a week to go, considering he is still, according to Likud.org.il, officially a candidate?

This whole thing is really weird, to say the least. After all the bullshit that Netanyahu has pulled, he’s going to get disqualified for giving a political speech at Likud headquarters? Galili may have something else on him that he’s saving.

Here’s to hoping.

 

Feiglin Drops Out, and Why I am Now $100 Richer

I was as surprised as anyone else when I saw the news this morning that Feiglin dropped out of the race for Likud chairman to focus on getting a top 10 spot on the Knesset list. I spoke with him this morning for a few minutes and while I don’t agree with the decision, there is something cooking. That’s all I will say. This happened after a 5-judge panel on the Likud court accepted Netanyahu’s appeal to unite the Knesset list and chairmanship races on the same day, despite this being against the Likud constitution. Any American libertarian will know how useless constitutions are in terms of stopping government power anyway.

Here’s what I think goes down from here. First, speaking for myself, I will not be voting for any party in the general elections on March 17th. I will be taking a trip to Bnei Brak that morning to visit the Satmars along with a fellow non-voting Satmar friend of mine, hand in my Teudat Zehut and driver’s license, and take the $100 promised me by Teitelbaum not to vote. So will my wife, and $200 is not bad for a day’s not-voting. I wasn’t going to vote anyway even without the money. The money is just an extra perk I may as well take.

Say what you want about the Satmar and I certainly do not subscribe to their lifestyle, but they do not accept government money. They and I are on the same wavelength there, and I highly respect them for that.

I refuse to vote for my own slavemaster. I will also not vote against Likud out of respect for Moshe.

Though I will be voting for Moshe Feiglin, Amir Weitmann, and Shay Malka for the Knesset list in the primaries on December 31. I will fill the rest of the slate with no-name candidates with no chance. I will not vote for any incumbents, period, not Yariv Levin, not Hotobeli, not Danon, not Edelstein, nobody, nor anybody that Manhigut Yehudit makes any deal with. Forget it. I’m sick of the games. As for Likud Chairman, I will write in none other than Ron Paul, just because.

Beyond that, my not voting it is a tactical move. Bibi has to lose these elections. He cannot be Prime Minister again. When he loses, he will be blamed, and rightly so. He will then resign, following which Feiglin will run, and win. A monetary crisis will arise, new elections will be called, and in the midst of the crisis he will take the reigns. I hope I’m right. I am not a profit.

I only hope that this is not a case of what happened in this week’s Parasha.

ויהי מקץ שנתיים ימים. Why did it take two years? Because Yosef lacked faith and asked the butler for a favor. I would have liked to see Moshe run anyway, even if it risked his Knesset seat, because in my opinion it doesn’t matter if he gets into the Knesset or not this time.

And that’s OK. Because what matters now is that Netanyahu goes down. His time is up.