Appoint A King Over Yourselves? Not so Fast!

The Role of Government in Israel: Almost Nothing, or Absolutely Nothing?

“You shall surely place a king upon yourselves, one that Hashem your God has chosen…”

~Deuteronomy 17:15

We are told in this week’s Parasha that we are required to place a king upon ourselves. From here it is assumed that the Torah supports the idea of monarchy. It’s not that simple.

There are two main tanaitic positions regarding this Pasuk. The more familiar one originates from the Tanah Rebbi Yehuda Bar Ilai. He holds that having a monarch is a positive mitzva. If so, what are the monarch’s responsibilities?

According to the Rambam, Hilchos Melachim 4:10, the only areas of jurisdiction he has are defense and courts. Nothing else.

Not education, not welfare, not culture, not price controls, not central banking. In libertarian terminology, we would call this the minarchist position, meaning absolute minimum government.

But there is another position, that of the Yerushalmi Rabanan. Says Midrash Rabba Shoftim:

“Say the Rabanan: Said the Holy One Blessed Be He: In this world you requested kings and kings from Israel rose up and killed you by the sword. Saul killed them at Mount Gilboa…Ahab stopped the rain…and Zedekiah destroyed the Temple.

“When Israel saw what happened to them during the reign of their kings, they all started screaming: We do not want a king from Israel! We want our original King! (Isaiah 33) For God is our Judge and our Legislator. God is our King and our Savior!

“Said the Holy one Blessed Be He to them: By your lives! This I will do!

“As it says (Zechariah 14) ‘And God will be King over all the Earth etc.’”

The Rishonim Abarbanel and Ibn Ezra agree with this second position. Says Ibn Ezra:

“A king is only an option. Only a prophet or the Urim and Tumim may choose one. The people may not elect one themselves.”

So much for democracy.

Abarbanel says explicitly that the minarchist position is incorrect and that the pre-Monarchic regime of the Shoftim was preferable. Essentially, appointing a king was therefore an option, but a mistaken one.

Let’s not forget that this pasuk about a king has been abused by evil people like Rav Shlomo Aviner who defended the expulsion of Jews from their homes on the grounds that the government is like a King and must be obeyed.

The most important thing though is that the machlokes in Halacha on government’s role is between absolute minimum government as per the Rambam (courts and defense only) and no government at all, as per the Ibn Ezra and Abarbanel.

Whichever side you fall on, there is no legitimacy to the government doing anything else whatsoever.


Devarim Rabbah, Chapters 9 and 11, Anarcho Libertarianism and Judaism

This is my own English translation of the Hebrew, which you can find here. I left out chapter 10 which deals with the minarchic position that a King is required. That chapter is sandwiched between two anarchist sources, implying that the middle position of chapter 10 is rejected.

This was compiled by the Yerushalmi Chazal, as opposed to the Babylonian, who were of the opinion that appointing a king is a positive mitzva. The Yerushalmi, AKA Palestinian Chazal did not see it that way. Chapter 11 is a beautiful one. For beginners, Midrash reads like a Rabbinic stream of consciousness on the surface, but it is much more than that. The flow and order has messages of its own put in by the editors, and a lot of the wordplay that makes Midrash what it is, is sadly lost in translation.

The messianic vision here is obviously no king at all, just God ruling over Israel directly. That’s it.

Chapter 9

Do not let a flatterer rule, lest he mislead the people. (Job 34)

The sages say: Because kings ruled over Israel and began enslaving them, the Holy One Blessed Be He said, “Did you not abandon me by asking for kings?!” Hence: “Let me place a king over myself…” (Deuteronomy 17:14)

The verse states: (Psalms 146) Do not trust in princes etc.

Rabbi Simon said, in the name of Rabbi Joshua ben Levi: All who trust in the Holy One Blessed Be He merit being like Him. What is the source?

The verse states (Jeremiah 17): Blessed be the man who trusts in God, and God shall be his guarantor.”

But all who trust in idolatry, are punished to be like idols. What is the source?

The verse states (Psalms 115): Like them shall their fashioners be.

The sages say: All who rely on ephemeral flesh and blood will have their fortune be ephemeral, as it says (Psalms 146) In man who saves not.

What is written afterwards? His spirit will leave and he will return to the dust.

Said the Holy One Blessed Be He: Do you not know that flesh and blood is nothing, and you set aside My honor and say, “Appoint a king over me”?!

By your lives! By the end you will realize what will come upon you thanks to your king.

What is the source? As it says, (Hoshea 7) All their kings have fallen. There is none that calls to Me.


Chapter 11

Another interpretation:

I will place a king over me

The sages say: Said the Holy One Blessed Be He: In this world you requested kings and kings from Israel rose up and killed you by the sword.

Saul killed them at Mount Gilboa. What is the source?

(1 Samuel, 4) Israel fled from the Philistines (Note: I don’t know how this relates to Saul)

David caused a plague, as it says (2 Samuel 24) God sent a plague on Israel [because of David].

Ahab stopped the rain, as it says (1 Kings 17): There will be no rain or dew for these years.

Zedekiah destroyed the Temple.

When Israel saw what happened to them during the reign of their kings, they all started screaming: We do not want a king from Israel! We want our original King! (Isaiah 33) For God is our Judge and our Legislator. God is our King and our Savior!

Said the Holy one Blessed Be He to them: By your lives! This I will do!

What is the source?

As it says (Zechariah 14) And God will be King over all the Earth etc.


It is absolutely clear from here that Devarim Rabbah’s interpretation of that verse we all say at the end of עלינו is anarchy. No king, no government. Just God, king over all the Earth, period. That is what I pray for. That is what I want. By now I have finally expunged את צמח דוד from my שמונה עשרה. I no longer say it on autopilot.

Maybe I’m finally getting somewhere.

Judaism’s main anarchic source, Midrash Rabbah Shoftim

People have been asking me for this. Here it is. I will translate it in a follow up post.

זה שאמר הכתוב (איוב לד): ממלוך אדם חנף ממוקשי עם.

רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר: אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באוויר ולא להשתמש בו, ואין הלשון הזה ממוקשי עם אלא לפרוח, כעניין שנאמר (עמוס ג): התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה?!

ממלוך אדם חנף וגו’.

רבנין אמרי: כיון שעמדו מלכים על ישראל והתחילו משעבדין בהן, אמר הקב”ה: לא אתם עזבתם אותי ובקשתם לכם מלכים?!
הוי, אשימה עלי מלך.
זה שאמר הכתוב (תהלים קמו): אל תבטחו בנדיבים וגו’.

אמר רבי סימון, בשם רבי יהושע בן לוי: כל מי שבוטח בהקב”ה זוכה להיות כיוצא בו.

שנא’ (ירמיה יז): ברוך הגבר אשר יבטח בה’ והיה ה’ מבטחו.
אבל כל מי שיבטח בעבודת כוכבים, נתחייב להיות כיוצא בה.

שנאמר (תהלים קטו): כמוהם יהיו עושיהם.

רבנן אמרי: כל מי שנשען בבשר ודם עובר אף פרוסטיא שלו עוברת, שנאמר (שם קמו): בבן אדם שאין לו תשועה.
מה כתיב אחריו?

תצא רוחו ישוב לאדמתו.

אמר הקב”ה: ויודעין שאין בשר ודם כלום ומניחין כבודי ואומרין: שימה לנו מלך?!
מה אתם מבקשין מלך?

חייכם! שסופכם להרגיש מה עתיד להגיע לכם מתחת מלככם.

שנאמר (הושע ז) כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי:

י [גודל החטא והעונש על לשון הרע]

דבר אחר:
ואמרת אשימה עלי מלך

אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: על ג’ דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן:
למחות זכרו של עמלק,
ולמנות להם מלך,
ולבנות להם בהמ”ק.

ומינו להם מלך ומיחו זכרו של עמלק,
ולמה לא בנו להן בהמ”ק?

שהיו ביניהם דילטורין.
תדע לך, דאמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין.
ולמה כן?

שלא היה ביניהן דילטורין. לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.
תדע לך כשבקשה איזבל להרוג כל נביאי ה’, מה עשה עובדיה?
הטמין אותן במערות, שנאמר (מלכים א יח): ואחביא מנביאי ה’ חמשים איש במערה, ולא היה אדם שאמר לאחאב כך וכך עשה עובדיה.
אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין. תדע לך, כשהיה שאול רודף אחר דוד, היו הכל אומרים עליו לשון הרע לשאול, שנא’ (תהלים נב): בבוא דואג האדומי וגו’.
( שם נד) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול. לפיכך, היו נופלים במלחמה.

דבר אחר:

אמר רב מינא: כל שאומר לשון הרע מסלק השכינה מלמטה למעלה.
תדע לך, מה דוד אומר?
(שם נז) נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה.
מה כתיב אחריו?

(שם) רומה על השמים אלהים וגו’.
אמר דוד: רבש”ע! מה השכינה עושה למטה?!
סלק את השכינה לרקיע!

דבר אחר:

אמר רבי שמואל בר נחמן:
למה נקרא שמו של לשון הרע, לשון שלישי?

שהוא הורג שלשה:
ושנאמר עליו.


דואג שאמרו,
ושאול שקיבלו,
ונוב עיר הכהנים, שנאמר עליהן.

דבר אחר:

אמר רבי שמואל בר נחמן: שאלו לנחש ואמרו ליה:
למה אתה מצוי בין הגדרות?

אמר להן: שפרצתי גדרו של עולם!
אמרו לו: ולמה אתה מהלך בארץ ולשונך שותת בארץ?
אמר להן: שהוא גרם לי שאמרתי לשון הרע על בוראי.
ומה היה הלשון הרע?

אמר רבי יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי: הנחש הראשון היה מסיח כבני אדם. כיון שלא היו אדם וחוה מבקשין לאכול מאותו אילן, התחיל לומר לשון הרע על בוראו.
אמר להן: מן האילן הזה אכל הבורא וברא את עולמו וציווה אתכם שלא תאכלו ממנו ותבראו עולם אחר.
ומה עשה לו הקב”ה?

קצץ את רגליו וכרת את לשונו, שלא יהא מסיח.

דבר אחר:

שאלו לנחש, אמרו לו:
מה אתה נהנה, שאתה נושך?

אמר להם: עד שאתם שואלין אותי למה, אין אתם שואלין לבעלי לשון הרע?!
שנאמר (קהלת י): אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון.
מה נהנה?

שאומר לשון הרע.

דבר אחר:

אמרו לנחש: למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים?
אמר להן: עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי הלשון, שעומד ברומי והורג בסוריה, עומד בסוריה והורג ברומי!
ראה כמה קשה כוחו של לשון הרע, שנצטוו לבנות בהמ”ק ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע, לא נבנה בימיהם:

יא [ישראל מבקשים את מלכות ה’ עליהם]

דבר אחר:
אשימה עלי מלך

רבנן אמרי: אמר הקב”ה: בעוה”ז בקשתם מלכים ועמדו המלכים מישראל והפילו אתכם בחרב.
שאול הפילם בהר הגלבוע.

( ש”א ד) נס ישראל מפני פלשתים וגו’.
דוד, נתן מגפה, שנא’ ( ש”ב כד): ויתן ה’ דבר בישראל.
אחאב, עצר עליהן את הגשמים, שנא’ (מלכים א יז): אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו’. צדקיהו, החריב את בהמ”ק, כיון שראו ישראל מה הגיע מתחת ידי מלכיהם התחילו צווחין הכל: אין אנו מבקשין מלך ישראל, למלכנו הראשון אנו מבקשין (ישעיה לג): כי ה’ שופטנו ה’ מחוקקנו ה’ מלכנו הוא יושיענו.
אמר להם הקב”ה: חייכם! כך אני עושה.

שנאמר ( זכריה יד): והיה ה’ למלך על כל הארץ וגו’: