What would Prime Minister Farber’s government look like?

(Note: This is satire, but does accurately reflect my feelings towards the Israeli government.)

While I do not believe in the legitimacy of any government to exist at all, if I were forced to be Israel’s prime minister at gunpoint (it could happen any day now) and I had to name ministers, what would my government look like, and who would be in it?

I started thinking about this for more than a fraction of a second when I saw who got what in the divvying up of ministerial positions. So-and-so is minister of “strategic affairs”. Some other guy is minister of “agriculture”. Another idiot is in charge of “water”, because after all, if some politician who knows nothing about water supplies is not in charge of all of our water, we’ll all thirst to death and the Kinneret will turn into sewage overnight. This has already happened twice back before politicians were in charge of water.

And agriculture. Thank goodness a politician who knows absolutely nothing about how to grow food is in charge of the entire agriculture sector so he can tell us what we can import, export, buy, sell, when and where and how. Otherwise no one would be able to grow any food and we’d all starve.

But, OK, let’s assume I had to build a government and name ministers. Who would they be? First of all, I’d build a coalition of 120 MK’s and include everyone in my government by promising everyone a ministerial position. First, I would name Yair Lapid Minister of Male Grooming. He will be responsible for training all men in the state who can’t groom themselves and look like zhlubs, how to look decent, improve their smiles, and generally look kempt. I will pay him $500 a month and give him a budget of $20 all out of my own pocket, and if he goes over that amount, I will fire him and give his job to Ahmed Tibi.

Instead of only one agriculture minister, there will be 5 ministers of one lima bean plant. These 5 people will be Liberman, Silvan Shalom, Tzipi Livni, and two of the smartest apes I can find in the Jerusalem Biblical Zoo. They will all fight over how to regulate the lima bean plant and can pass whatever ministerial orders they want on how to restrict, tax, and at what age to draft the lima bean plant into the army, but nothing else. If they start fighting, they’re all fired, except for the apes, who can continue regulating at will.

There will be an Interior Minister, but he will only be in charge of regulating the interior of his Knesset office. In fact, everyone in my government can be an Interior Minister. They can all decorate them with lima beans they get from the Lima Bean Plant ministers on the off chance that the 5 lima bean plant ministers haven’t regulated and taxed the lima bean plant to death. I’ll give them each a shekel to buy some gum for their offices from my own pocket.

There will also be a Culture and Sport minister. (Yes, in Israel, there actually is a politician in charge of “culture and sport”. Because without politicians, we’d forget how to play soccer and be cultural.) The culture and sport minister will be Gidon Sa’ar, who word has it likes to go to night clubs. His job will be going to night clubs once a week and writing a report about the number of flies on the ceiling of the night club. If he doesn’t write the report every single week and submit it to my desk (This Week: Eight Flies), he will be fired and his position will not be filled.

The foreign minister will be nobody, as I’m not interested in talking to other state leaders.

The education minister will be nobody, as I’m not interested in telling parents how to educate their kids.

The housing minister will be nobody, as I’m not interested in telling people where they can and can’t build and live.

The communications minister will be nobody, as I am not interested in telling people how they can communicate and what cell phones they can buy for how much.

The welfare minister will be nobody, because there won’t be any welfare.

The finance minister will be ME and ONLY ME, and I will cut everyone’s budget by 100% and return all the money to the taxpayers who it was stolen from. I will continue at my private job now in order to earn a living. Every other politicians who have any skills can continue doing whatever their jobs are if they ever had any.

Naftali Bennett will be minister of Himself, in charge of regulating, taxing, and budgeting…himself. Anyone else who wants to be a minister will be Ministers of The Guy Who Sits to the Right of Them In The Knesset, all in charge of regulating and taxing the politician on the right. Politicians who have no one sitting on the right of them will be fired.

The defense ministers will be both Henin Zoabi and Danny Danon, who get along very well I hear. I will bring Balad into the coalition just for this purpose. The defense ministers will be locked in a room with blunt objects for the remainder of my administration and in charge of regulating how they defend themselves from each other. The army itself will be split into a bunch of different private military companies by district and left to fend for themselves by either being profitable or going out of business.

All regulations will be repealed except the regulation not to threaten or inflict violence on anyone’s private property, all markets will be freed, and strict gun control laws will be ruthlessly enforced on all politicians.

And so on.

Feiglin punches Obama in the diplomatic nose

From Feiglin’s Facebook Page:

Moshe Feiglin: Today, Ta’anit Esther, I understood that we have reached the red line for Jonathan Pollard. If we cross it, G-d forbid, we will lose him. The President of the United State, Barack Hussein Obama, is scheduled to visit Israel and to speak in the Knesset on Erev Pesach. You are welcome, Mr. President – with our brother, Jonathan. With G-d’s help, when Obama releases our brother, Jonathan, I will be pleased to honor him and to listen to his speech in the Knesset. If G-d forbid, he will not release our brother, I call upon all my colleagues, the Knesset Members, to join me and to leave the Knesset plenum empty during the speech of the head of state who has been holding our brother Jonathan captive for 28 years.

Netanyahu asks for taxpayers to fund 10,000 shekels of ice cream for him

No joke. Hey Bibi! Why don’t you buy your own freaking ice cream?!

Oh, that’s right. You don’t earn any money. You only subsist off of my tax receipts. So then what’s the difference between Netanyahu, or any other government leach, asking for ice cream from a budget, or paying for it from his tax funded salary?

No difference. It’s all theft.


Moshe Feiglin interview posted on EconomicPolicyJournal.com

I helped set up this interview with Robert Wenzel of EconomicPolicyJournal. It’s good that American libertarians should start getting familiar with his name before he gets in power. I’m sure that many EPJ listeners will consider some of Moshe’s views scary, but the fact that he wants America out of the picture and left alone should make them pretty happy.

All in all, Wenzel was pretty courteous to Moshe throughout the interview, and though I suspect he thinks Moshe is a “warmonger”, the two can get along as they both respect the other’s space. That’s the beauty of noninterventionism and national independence where nobody funds anybody else’s issues. At the end he said he wanted Feiglin back on to discuss monetary policy. Very nice.


לסטנלי פישר ובנק ישראל לא מגיעים שמץ של שבח

סטנלי פישר הוא נגיד בנק ישראל. כבנקאי הבנקים, הוא בריון הממשלה האחראי על הדפסת כל שטרות הכסף במדינה כולה. כל שמייצר כסף חוץ ממנו נשלח לכלא. בחוכמתו האינסופית, הוא אמור לדעת בדיוק מה ההיצע של כסף צריך להיות בכל המדינה כבל עת, בגלל שהוא כביכול חכם שאין כמוהו – גאון מטורף עם מוח פועם ואיכשהו יודע את הדברים האלה עד סופם. אולי אלוהים מדבר אליו בחלומותיו ומגיד לו כמה שקלים צריכים להיות במשק וכמה הוא צריך להדפיס ולתת לבנקים ומתי.

או אולי, רק אולי, הוא סתם בן אדם פשוט כמו כולנו, שאין לו שום מושג מה הוא עושה, חמוש בנשק גרעיני כלכלי, משהו שאסור לבן אדם כבן אדם להתחמש בו.

סטן הסופר שקל-מן לאחרונה יצא בהכרזה כי הוא ייפרד מתפקידו מוקדם. מלבד הספקולציות למה (אני חושב שזה בגלל שהוא יודע שעוד מעט יתרחש פה ובכל העולם כולו צונאמי כלכלי בלתי ניתן לעצירה ב3-5 השנים הקרובות, והוא רוצה להתחמק מוקדם), לא ראיתי שום דבר חוץ משבחים מקיר לקיר עבור הצאר המתכנן המרכזי מדפסן הכסף סובייטי זה. בטוח שהוא חביב אישית. יש לו קול נעים, מבטא זמבי חמוד, מבלבל זכרנקבה בדיקדוק כל הזמן (כמוני), והמשק הישראלי לא התמוטט לחלוטין בשנת 2008 כך שכולם מניחים שאדון השקל הציל את כולנו מעוני מוחלט. אבל כל זה מיתוס גדול ועצוב, ואני חייב להגיד, מכעיס ומשגע אותי עד מוות.

בואו ננתח את זה.

בואו נזוז הצידה רגע מדמותו של סטנלי האדם עצמו. לא הוא כבן אדם הבעיה העיקרית. כפי שאמרתי, הוא נחמד. הבעיה העיקרית היא המערכת עצמה של בנקאות מרכזית שנותנת לאנשים כמותו דרך כפייה ואיומים כוח מופרז על כל החיים הכלכליים שלנו, כוח אשר, ברגע שאתה מבין את ההיקף וההשלכות שלו, יכול לגרום לך סחרחורת. (אל תחשוב על בנק ישראל תוך כדי נהיגה.)

נעליים לדוגמה

דמיינו לרגע שתי כלכלות לאומיות. אחת שבו האספקה ​​של נעליים והמחירים שלהן נשלטות על ידי אדם אחד וכל מי שמייצר או משתמש בנעליים מלבדו זורקים אותו לכלא, וכלכלה אחרת שבו האספקה ​​של נעליים והמחירים שלהם נשלטות על ידי אף אחד, כלומר השוק החופשי, כלומר מספר עצום של יזמים ואנשי עסק חופשיים מייבאים מייציאם ומייצרים נעליים בהתאם לביקוש מלקוחותיהם. בשוק חופשי בו כל אחד יכול לייצר לייבא לייצא ולקנות כמה נעליים שהוא רוצה, ההיצע, הביקוש, והמחיר של נעליים נוטים להגיע לנקודת שיווי משקל שבו הרווחים יישארו קבועים ויציבים. חברות נעליים סיטונאים, מייצרים, וקמעונאים כאחד,  יתחרו אחד עם השני כדי למכור את רוב הנעליים לציבור. כדי לעשות זאת, הם יצטרכו למכור נעליים באיכות הגבוהה ביותר במחירים הנמוכים ביותר על מנת למשוך לקוחות.

אם האספקה ​​של נעליים מטפסת גבוהה מדי, מחירי נעליים יפולו, שיסחוב איתם גם את הרווחים, ובכך מגביל את כמות נעליים שיווצרו, שיבלום את ההיצע, ומחירי הנעליים יעלו בחזרה לשיווי משקל בין היצע וביקוש. אם הביקוש עולה גבוהה מדי, מחירי נעליים יעלו, משהו שיגדיל את הרווחים, שיעודד סנדלרים לייצר יותר כדי להרוויח את הרווחים המוגברים. היצע שוב מתאים את עצמו לביקוש, ומחירי הנעליים יירדו בחזרה לנקודת שיווי משקל.

עכשיו, במשק שבו האספקה ​​של נעליים והמחירים שלהם נשלטות על ידי אדם אחד, נקרא לו יו”ר בנק הנעליים של ישראל, אנחנו סומכים על אדם אחד בודד:

1)      לייצר את כל הנעלים בכל הארץ, משום שכל מי מייצר נעליים באופן עצמאי נחשב זייפן נעליים ונשלח לכלא

2)      לדעת באופן על-טבעי את ההיצע הנכון של כל הנעליים בארץ בכל רגע נתון

3)      לקבע את מחירי הנעליים בהתאם למה שהוא חושב, סתם ככה.

4)      לא לנצל לרעה את הכוח האבסורדי הזה

שוק הנעליים בארץ כזאת יהיה בלגן מוחלט וכל מי שזקוק לנעליים תהיינה אומללות. מכיוון שלפי החוק, מותר רק לחברה אחת, בנק הנעליים המרכזי לישראל לייצר ולמכור נעליים, שגם מחייב כל אזרחי המדינה לנעול רק את הנעליים שלו לא תהיה תחרות כלשהי ואיכות הנעליים תדרדר. אם יו”ר בנק הנעליים של ישראל, סטנלי סנדלר, קובע את מחירי הנעליים נמוכים מדי, כלומר הוא ממעיט בהערכת ביקוש, אנשים יתחילו לאגור את הנעליים ולקנות יותר ממה שהם צריכים, ויהיו מחסור בנעליים למי שלא הספיק לקנות. אם הוא קובע את המחירים גבוהים מדי, כלומר מגזים בהערכת ביקוש, אנשים שהם זקוקים לנעליים חדשות לא יקנו אותם, ופשוט ימתינו למחירים נמוכים יותר. אולי הם ינסו לתקן את הנעליים הישנות שלהם, או יחתכו את הנעלים הקטנים עליהם. התוצאה היא עודפים עצומים של נעליים בבנק המרכזי לנעליים.

בינתיים, ללא קשר לשאלה האם סנדלר סטנלי יוצר מחסור בנעליים או עודפות עם קסמיו הלא-מדויקים על מחירי הנעליים המתאימים וההיצע האופטימאלי, לאנשים לא יהיו ברירה אלא לקנות נעליים ממנו בלבד, והוא יתעשר ללא שום קשר לאיכותם, אפילו אם הם הנעליים המחורבנות ביותר. אף אחד לא רוצה ללכת לכלא על “זיוף” נעליים.

לתת לאדם בודד את האחראיות והסמכות הבלעדית לספק נעליים לציבור הוא די רע. אבל מה שגרוע הרבה יותר הוא לתת לאדם אחד אחראיות עם סמכות בלעדית על כמות הכסף במדינה כולה, משום שההיצע והביקוש של כסף עצמו מנתב את כל כולו של המשק, כולל נעליים.

אני יודע שמושגים כמו “הביקוש לכסף ” ו”מחיר הכסף ” נשמעים קצת מוזרים. האם לא כולם מבקשים כסף כל הזמן? איך זה יכול להשתנות? כיצד יכול להיות שלכסף עצמו יש מחיר? הלא כסף הוא כסף? תהיה איתי. אברר.

זה קשה לאנשים להבין את המושגים האלה בימים אלו, משום שכספי “פיאט” (כלומר, כסף בלי ערך אינהרנטי) ממשלתיים שולטים בעולם מאז 1971 באופן כמעט מוחלט, וממשלות בכל רחבי העולם לקחו על עצמם את הסמכות הבלעדית לייצר כסף,מה שאסר על כל דבר אחר מלהיכנס לשוק ככסף. אבל במציאות, כסף, בדיוק כמו נעליים, הוא סחורה כמו כל סחורה אחרת. ההבדל היחיד הוא שכסף הוא הרבה יותר “סחור” מאשר נעליים בתמורה לסחורות אחרות. למעשה, כסף הוא הסחורה הכי סחור שקיימת. זאת הסיבה שהוא משמש ככסף.

עכשיו, “מחיר הכסף” וכן “הביקוש לכסף” מקבלים ביטוי בדרכים רבות ושונות במשק. הם משתקפים בכמה כסף מלווים (בנקים) גובים כדי ללוות כסף, הידוע כשער הריבית. אם שער הריבית גבוה, אז מחיר כסף הוא “יקר”. אם כסף הוא יקר ומלווים יכולים לגבות ריבית גבוהה, “הביקוש לכסף” הוא יחסית גבוה. אחרת, אנשים לא יהיו מוכנים לשלם מחירים גבוהים כל כך כדי ללוות כסף. אם שער הריבית נמוך, אז כסף הוא “זול”. אם כסף הוא זול מלווים ייאלצו לגבות רק שער ריבית נמוך יותר על מנת למשוך לווים. במצב כזה “הביקוש לכסף” הוא נמוך.

המחיר והביקוש לכסף באים לידי ביטוי גם במשק כולו במחירים הכספיים של כל הסחורות ושירותים האחרים במשק. בזמנים בהם הביקוש לכסף הוא גבוה, שמגביר את שער הריבית, זה אומר שאנשים רוצים להחזיק יותר מהכסף שלהם (לחסוך) ולא לבזבז אותו. אם אנשים רוצים לחסוך יותר כסף, התוצאה היא שמחירים הכספיים של כל הסחורות והשירותים האחרים במשק ירדו. דברים יהיו זולים יותר לקנות, משום שעל מנת למשוך מכירות, סוחרים יצטרכו להוריד מחירים כדי לפתות יותר כסף מחוץ לחשבוני החיסכון.

שיעורי הריבית הגבוהים, או מחיר גבוה של כסף, בתורם משרתים להביא את מחיר הכסף בחזרה לשיווי משקל בשוק בעתים שהביקוש לכסף הוא גבוה והמחירים במשק נמוכים, כי חוסכי הכסף (מלווים) ירוויחו שיעורים גבוהים יותר על חסכונותם בתמורה. החוסכים ירוויחו יותר, ובאופן זה הם יוציאו את הכסף שהם הרוויחו מהחיסכון שלהם, המחירים יעלו, ושער הריבית יירד תוך שמלווים ייאלצו להסתפק בשיעורי ריבית נמוכות יותר על מנת למשוך יותר לווים. הביקוש לכסף, לכן, ירד, מה שמאפשר לסוחרים להעלות את המחירים במשק, ביקוש לכסף יורד, ושער הריבית יורד גם כן.

סיכום קצר:

ביקוש לכסף למעלה = ריבית למעלה = מחירים למטה

ביקוש לכסף למטה = ריבית למטה = מחירים למעלה

בסופו של דבר, כל התהליך הזה יגיע לנקודת שיווי משקל שבו מחירים היחסיים של סחורות ושירותים במונחים של כסף יישארו פחות או יותר יציבים עם שער הריבית.

עכשיו, מה לגבי היצע הכסף? זה החלק המגניב. בשוק חופשי, היצע הכסף לא יהיה תחת שלטון סטלי שקל-מן, אלא שלטון השוק, כלומר חברות כריית זהב וכסף בשיתוף פעולה עם מייצרות מטבעות כסף וזהב פרטיות והם ישתפו פעולה עם בנקים פרטיים. הנה איך זה עובד:

1)      חברת כרייה A חצבה 100 ק”ג כסף, אך זקוקה למטבען מכובד ומוכר כדי לקנות דברים עם הכסף. סוחרים איננו מקבלים סתם ערימות של כסף לא ממוטבעות, משום שאין דרך לדעת כמה טהור הוא הכסף. אז הוא הולך למטבען B ונותן לו 100 ק”ג של כסף.

2)      מטבען B מעביר את הכסף במכונת ההטבעה שלו, בודק את הטוהר של הכסף, ומחתים אותו בחותמתו, אישורו, על ידי הטבעתו לעיגולים קטנים. הוא שומר 2 קילו של מטבעות לעצמו כעמלה עבור שירותיו.

3)      חברת כרייה A ומטבען B הולכים לבנקC  ואומרים לו, “תעשה לי טובה בנק C, יש לנו מטבעות אלה כאן. הם כבדים מדי. אתה יכול בבקשה לשים אותם בכספת שלך ולתת לנו קבלות נייר שהכסף יושב כאן? נא לתת כסף לכל מי שמציג את הקבלות.” בנק C לוקח את מטבעות הכסף, מספק להם קבלות ולה מייצר יותר קבלות מכסף שיש להם בכספת, וגובה עמלה קטנה מחברת הכרייה והמטבען עבור שרותו.

4)      כל הצדדים יוצאים לשוק וקונים דברים עם קבלות נייר שנקראות “כסף” או “ממון” שזה “מן” הכסף.

איך היצע הכסף מוסדר בשוק חופשי? בדרך הבאה: כאשר הביקוש לכסף עולה והמחירים של סחורות אחרות יורדים, חברות כרייה תרוויחו יותר מהכסף והזהב שהם חוצבים משתי סיבות:

1) היות והמחירים של כל דבר הולכים ויורדים, זה כולל מחירי כריית הכסף מהאדמה.

2) היות והמחירים של כל דבר הולכים ויורדים, חברות הכרייה תהיינה מסוגלות לקנות יותר דברים עם הזהב והכסף שהם מייצרים.

שני גורמים אלה יגרמו אותם להגביר את ייצור של זהב וכסף, הגדלת ההיצע, שמביא את שיעורי הריבית לרדת ומחירים של סחורות ושירותים אחרים לעלות. כאשר מחירים של סחורות ושירותים אחרים עולים, זה יעלה את מחירי כריית הכסף, והם יוכלו לקנות פחות עם הזהב והכסף שהם חוצבים. בסופו של דבר, רווחי כריית זהב וכסף ירדו לנקודה שבה הם ייאלצו לחצוב פחות. היצע הכסף יתחיל לרדת והמחירים של מוצרים ושירותים ירדו גם כן.

בשוק חופשי לכסף, המטבענים הטובים ביותר, היעילים ביותר, והישרים ביותר יקבלו את מרבית העסק והמטבעות שלהם ינצח את השוק. המטבענים שמרמים ומשקרים על טוהר המטבעות שלהם יאבדו עסק ותפשטו את הרגל. המטבעות שלהם לא יזרמו בשוק, או שהם יזרמו בהנחה יחסית למטבעות אחרים טהורים יותר.

בשוק חופשי לקבלות או “שטרות” כסף, מדפיסי השטרות הטובים ביותר, היעילים ביותר, והישרים ביותר שלא משקרים על כמות הכסף שיש להם בכספת לאומת הקבלת שזורמים במשק, יאחסנו את מרבית הכסף. בנקים פרטיים שמרמים ומשקרים על כמה כסף או זהב שיש להם במרתפיהם ומנפחים (“אינפלציה”) את כמות השטרות מעבר לכמות הכסף וזהב שברשותם, שמועות יתחילו להסתובב, משתמשי השטרות שלהם יבקשו את הכסף הממשי בחזרה מהמרתף, ואם הם לא יכולים לספק את זה, הם יפשטו את הרגל וכל רכושם ייתנו למחזיקי שטרותים. שטרותיהם המאונפלצים לא יזרמו בשוק יותר, לטובת השטרות הישרים הלא מאונפלצים.

בשוק חופשי לכסף, יהיה לך כמה מטבעות שונים מתחרים. אנשים בשוק יקבלו את האמינים ולא יקבלו את המנופחות, או המאונפלצים.

שיעורי הריבית והמחירים יישארו יציבים, ביקוש ומחירי הכסף ימצאו נקודת איזון, וכמו בכל משק מפותח, סחורות ושירותים יגדלו מהר יותר מההיצע של כסף עצמו, מה שיאפשר רמה הולכת וגדלה של איכות חיים בכלל.

או אפשר לנו למנות אדם אחד “להשגיח” על כל הכסף במדינה כמו סטנלי פישר, להדפיס סתם נייר שכזה שלא מייצג שום דבר בכלל וכלל, ולזרוק כל “זייפן” לכלא, מה שגורם לעליית מחירים מתמשכות ושטרות כסף שערכם הולכים ומדרדרים בכל דקה, מה שהופך את כולם חוץ מהבנקים לעניים ואומללים יותר.

סטנלי פישר לא הציל את המשק הישראלי מקריסה. הוא פשוט לא ניצל לרעה את הכח המטורף שניתן לו באותה רמה שבנקאים מרכזיים אחרים ניצלו: כוח המונופול להדפיס כסף ולאסור כל כסף מסוג אחר מלהיכנס לשוק. כוח זה, אגב, ניתן לו באותה דרך שסטנלי הסנדלר, יו”ר בנק הנעליים המרכזי, קיבל את הכוח שלו: על ידי ממשלת ברינים שזורקים את כל מי ש שמייצר נעליים לכלא. או במקרה הזה, כסף. ולאיזה סיבה ממשלת ישראל תאסור על כולם חוץ מסטנלי הבריון שלה לייצר כסף? כי כשיש לך שליטה מוחלטת על היצע הכסף כולו, אתה יכול להוציא אותו על כל דבר … שעולה … על…ליבך…השחור…המאוס…והמרושע. רווחה. ומושבי עור לח”כים. והעלות שכר לשרים יחד אם העלות מסים. ומכוניות שרד לראשי מפלגות. וטיולים לצרפת לשרי ביטחון. וסובסידיות לבורים שאתה רוצה שיצביעו בשבילך. ומשרדים המערכות שלמות שמשעבדים אותנו ואת ילדינו כל יום כמו משרד החינוך. ופוסטרים ענקיים ומודעות טלביזיה וכבישים פקוקים כל יום שעליהם אלפים מתים כל שנה ורק אלוהים יודע מה עוד.

כאשר אדם אחד שולט בשוק הנעליים, איכות הנעליים יורדת וכל מי שנועל נעליים, סובל. כאשר אדם אחד שולט בשוק הכסף, האיכות של כסף הולכת ויורדת. הוא מאבד ערך. כל מי שמשתמש בכסף, סובל, חוץ מעובדי הממשלה שמרוויח על חשבונינו.

בכל פעם שסטנלי פישר הדפיס שקלים בלחיצת כפתור, הוא גנב מאנשים כמוך וכמוני שצריכים לעבוד כדי להרוויח את השקלים שלנו. הוא גנב ממך. הוא גנב ממני.

סטנלי פישר הוא זייפן וגזלן שיש לעצור אותו. הוא לא גיבור שיש לשבח אותו.



Conversations with a Statist: Round 1, “Free Medical School”

It’s a dumbfounding experience speaking to a man who really believes that the State exists to take care of people, that it is trustworthy, that if only some law were passed so taxpayers could fund just one more thing, everything would be fixed.

The statist believes in force. He believes in laws. He fears liberty. He thinks it will lead to chaos. He does not trust the market, he has a low view of man, but paradoxically, believes a man-run State is somehow exempt from the low status of mankind he has bestowed upon the tax paying portion of the population. The tax parasites, those are the noble ones, living off the productivity of others like leaches.

In one conversation with a statist who is some sort of researcher or teacher at a medical school , I accused him of supporting taxpayer subsidies because he is part of the two most heavily subsidized industries – healthcare and higher education. He responded that most of his money comes from “private research grants” rather than tuition from indebted students that get their money from government loans. There’s always a way to weasel out and say you’re clean.

Private research grants probably from Big Pharma companies that have spent millions lobbying congress for extra regulations and hoola hoops and barriers for smaller companies from entering the industry. Let’s see one small cap company successfully break through the insanely expensive phase III FDA barrier without Big Pharma lending a “helping hand” and securing revenues for itself. Private research grants…fah. What he means is research grants given by huge conglomerates that have special corporatist privileges from government.

He’ll read this, deny it, say the money is clean because it comes from pure capitalists who are not in bed with government, which will then contradict his whole value system because, of course, he is supposed to love government and hate pure capitalists as greedy pigs.

Anyway, he suggested that the best way to eradicate student loan debt is to…get this…make medical school… “free”. What genius. Here is how I responded to that wonderfully ingenius proposal:

With what money are you going to make medical school free? Who is going to pay for it? The Feds, who are in the hole over $100,000,000,000,000 in unfunded liabilities? This is what I can’t understand about about you people and it brings me almost to tears. Don’t you get it? There is no more money. It’s all gone. How the hell are you supposed to make medical school free? The answer is you force people who don’t want to go to medical school to subsidize people who do want to go to medical school, more theft.

You say the trillion dollar student debt is unfair, and they you have the chutzpah to suggest free medical school? Do numbers mean nothing to you? Or do you just ignore them? Does your brain turn off when you hear the debt? Do you think it’s fake?

What do you think is going to happen when the debt cannot be paid? All the trillions of dollars of treasury bonds are going to flood American shores. The dollar will collapse completely. All your savings will be wiped away in a few months. You won’t even be able to afford to buy food and clothing, let alone “free medical school”. My God. You can’t see it. You think money is pieces of paper.

Go ahead, enjoy your free medical school. The debt is just a fairy tale after all.

Here is his Statist response:

“With what money are you going to make medical school free? Who is going to pay for it?”

That you ask the question shows that you don’t know how the US health care system works, or the numbers involved. The total cost would be under $5 billion annually. The savings from a single drug — Lipitor — going generic would have paid for it. And it would dramatically reduced costs in the long run.

“more theft”

As I pointed out, taxes aren’t theft. Period.

“Do you think it’s fake?”

About 40% of it is in fact fake, as the US includes debt held by government agencies in the national debt calculations. If you eliminated the national debt as it is typically defined, you would also eliminate 96.5% of the US currency in circulation, which would be catastrophic for the entire planet.

“What do you think is going to happen when the debt cannot be paid?”

The only reason the debt won’t get paid would be if the Republicans refuse to raise the debt ceiling or shut down the government. Japan’s national debt as % of GDP is more than double that of the US, and nobody is ranting the way you are about its solvency. The problems in the US are political, not fiscal or economic. And attitudes such as yours are a major part of the problem.

So let’s break down this bull.

First paragraph:

That you ask the question shows that you don’t know how the US health care system works, or the numbers involved. The total cost would be under $5 billion annually. The savings from a single drug — Lipitor — going generic would have paid for it. And it would dramatically reduced costs in the long run.

That you answer the question this way shows that you don’t know how the US government system works or the numbers involved. The total cost would be advertised by politicians as under $5 billion annually. They would say things like “the savings from a single drug going generic will pay for it! And we’ll have dramatically reduced costs in the long run!”

I can picture some senator saying that right now. It would sound beautiful. Just one more law will fix EVERYTHING! I know where I’ve heard that line before. From FDR, when he started Social Security. Huge savings. Little cost. Nothing to worry about. And LBJ when he started Medicare. Huge savings. Little cost. Nothing to worry about. And George WTF Bush when he wanted to bomb Iraq. Little cost. In and out. Huge oil savings. Nothing to worry about. Now both programs encompass HALF THE ENTIRE FEDERAL BUDGET OF OVER $3 TRILLION DOLLARS. And Iraq cost over $1 trillion MORE.

You know what’s going to happen when medical school becomes “free”? Here’s what would happen.

The government would be ecstatic that it now has a whole NEW chunk of the economy, medical schools all over the country, under its tight satanic grip. With all the money now in the hands of disgusting politicians trained to squeeze money out from wherever they can, Senators from states with “underprivileged medical schools” would get lobbied to increase the taxpayer funded budget for the medical school in their state. Commercials from doctors unions would be run “decrying the horrible state of medical education” and there’d be an emergency 2am vote in the Senate to double the national medical school budget and make sure our “national medical education infrastructure remains safe for future generations.” Then inside that bill doubling medical school spending, you’d have 50 porkbarrelled riders adding gyms and saunas “off budget” to the medical schools where you have the most relatives of senators.

Then you’d start the campaign to expand the medical school student population for the underprivileged, inner city poor kids who have no shot of getting out of the ghetto unless they go to medical school. We have to include all of them, so we have to expand the budget. Let’s double it again and bring in at least 30% minorities. Any medical school that doesn’t bring in at least a 30% minority student base has its budget cut and subsequently spent on the next stupid “War on Terror” horror episode. Any school that brings in a higher percentage gets increased funding.

A huge government contractor now wants a new project. He has a friend high up in some medical school close to Washington. The friend wants to give the contractor a job building a new platinum encrusted wing in memory of some politician’s great niece to a medical school. So the friend says to the government that without a new wing that will cost at least $30,000,000, the quality of medical education at his institution will decline precipitously. He knows the exact man for the job. Ride it onto some spending bill. Sounds good.

Soon all the medical schools want new wings dedicated to more politicians. The budget balloons.

And so on and so forth. $5,000,000,000? And how much was social security and medicare supposed to cost? $1.6 trillion of course. And counting. Feh.

Savings. That’s what the government wants to do. Save you money. That’s why they’re the most indebted institution to ever have existed on planet Earth. Because they want to save you money, that’s why. Perhaps it’s because they like spending money they extract from you? Just a thought.

Why even get into the aspect of inter-government debt and it being a fiction? He doesn’t understand what debt is. According to him, since the government owes the government, it’s all fake. Ha, that’s a good one.

Here’s a reductio ad absurdum. Joe of planet Earth owes Bob of planet Earth $16 trillion dollars. But since they’re both of planet Earth, Earth owes it to itself, so the debt is fiction.

Sounds good to me! Let’s keep spending! And as long as we can keep upping the debt ceiling and borrowing more money to pay off money we already borrowed, everything will be fine! Nothing’s going to crash! This isn’t some sort of positive feedback loop! Interest rates will stay at historic lows forever! Nothing to see here! Just keep spending!


Iran trading in gold to avert sanctions

From Arutz Sheva:

Report: Iran Skirting Sanctions by Trading in Gold

The Iranian regime has found a way to circumvent the economic sanctions imposed by the West and delay the crash of the local economy. It is engaging in illegal (editor’s note: FAH!) trading in gold, according to a Tuesday morning report in the British newspaper the Times.

The report says that after the United States made it clear it would treat any breach of the sanctions on Iran as money laundering, Iran began to demand gold in exchange for oil. The Islamic Republic is doing so through a large network of private front companies.

How dare the United States tell Iran what to do? If they want to build a nuclear weapon, power to them. Israel will take care of it if we so choose. Franklin D. Roosevelt, that horrendous thief, made trading in gold illegal for all US citizens back in 1933 and simply confiscated all gold belonging to private people and devalued it. Now Obama wants to make it illegal for Iranians too.

America, that imperialist power, also makes it illegal for anyone in the world to buy oil with anything but dollars, by threat of force. Then America takes that power and buys its citizens welfare. What a sick bully country. That is the only thing keeping the dollar from turning into toilet paper – the fact that the world must use it to buy oil. The real story here is that the petrodollar is slipping, because Iran is now trading oil for gold. Good for them. The dollar just got another kick in the gut.

Let it fall.

Moshe Feiglin’s got something up his sleeve regarding Pollard

In an interview today on Galei Yisrael, Feiglin hinted that he has something planned for Obama’s trip regarding freeing Jonathan Pollard. At the very end of the interview, the journalist asked if he can share what he has up his sleeve.

Feiglin answered, “Do you want Pollard, or do you want a headline?”

“Are they mutually exclusive?” the interviewer asked.

“In this case they could be, so I’d rather keep it quiet.”

Let’s see what Moshe does when his good friend Barack Obama shows up to say hello. Could be interesting. Listen to the whole interview here.

Give me the Bank of Israel and I’ll destroy it

In response to one of my posts on the Manhigut Yehudit listserv, of which I am a frequent commentator on free market issues, one of my allies responded with the post, “Rafi Farber for Finance Minister!”

To which I responded thusly:

I don’t want the finance ministry. I want the Bank of Israel. Let me be BoI Chairman in the Feiglin administration and I know exactly what I’ll do and how. Without the Bank of Israel printing the money and creating inflation, the Finance Ministry is completely castrated, and it will have to raise taxes like crazy in order to fund all the waste and welfare, which would be impossible to do without endangering the regime itself. The government will be forced to either shrink down or risk a revolution.

Give me the Bank of Israel, and within a year I will sell almost all the dollars and the rest of the foreign exchange, buy gold and silver, hand it out to every bank in proportion to how many shekels each bank has on its books, tell them that they are now all completely on their own, close the BoI doors, fire everyone who works for me, resign, and call it a day.

Whew! Wouldn’t that be awesome. I salivate and get teary eyed just thinking about it. I’d need to hire a bodyguard.

Moshe Feiglin walks into a gay bar

This is my own translation of an article in Ma’ariv (original here) written by some guy who’s pretty decent, but doesn’t quite understand the concept of liberty all that well. To him, it’s a government guy saying he’ll fight for someone’s right to marry someone of the same sex, as if it matters who the government says you can marry at all, as if marriage were some sort of government institution. Marriage is whatever private people want it to be.

Moshe Feiglin himself does not fully grasp what liberty is, though he’s pretty close. According to him, the “status of the classical heterosexual family” has to be “protected,” as if saying that if the government does not actively “protect the classical family,” all of society will disintegrate into dysfunctional and total homosexuality.

What Feiglin doesn’t like, and I agree with him, is the government stealing money from one group and giving it to gay people. But the author of this article sounds like he’d like his own government goon to spend someone else’s money to promote same sex marriage with government funded advertising campaigns or something. I just want people to do whatever the heck they want to do without stealing money from anybody through government programs.

If the government subsidizes a gay couple (like gives them a tax break for being married according to the government), the people who don’t like gay couples get angry. If the government subsidizes a straight couple, the gay people who also want the subsidy get angry for not having “the right to be married”. It’s got nothing to do with a right to be married. It has to do with the right not to be stolen from. If straight people can get stolen from less (get a tax break) for being married, why can’t gay people? It’s always about money. Not marriage or love or tolerance. Let’s not forget that.

All Feiglin really should say is that the gay community should do whatever it wants, raise its own money, and stop trying to legislate laws which cost money and force unwilling people to pay for something they don’t believe in. And that as an MK, he will make sure neither straights nor gays are being stolen from by government unequally.

Gay Jews, I call a truce! How about this: We the straight people promise to not get government to fund straight causes. You the gay people promise to not get government to fund gay causes. Then we can all go out for a drink at a mixed gay/straight bar. I’ll have the vanilla vodka with sprinkles and a cherry. You’ll have the whisky. Then we’ll go home and both do our familial thing, whatever that is.

This article was a Kiddush Hashem. Whoever doesn’t see that and is wrapped up in the “homosexual abomination” thing, really does not have his eye on the ball of how healing this is. Moshe, thank you for doing this. Keep it up.

Feiglin and the Gay Community; a Reconciliation

The historic visit of the religious right wing MK at a gay hangout in Tel Aviv at first looked like a recipe for disaster • But then came the moment when he told how the story of how the son of a good friend came out of the closet and had a conversation with him that “influenced [him] more than any discussion on the topic ever could.”

Rabbi Ron Yosef is the only openly gay Orthodox Rabbi in Israel. “First of all, the fact that there is dialogue between the gay community and religious public figures – that’s a statement,” he tells me when I ask him about the significance of what is going to happen here tonight. “Once people see someone like Feiglin of Likud, considered a right winger, and as a religious person even known as a little extreme in some ways – it says to people: Wait a minute, something’s happening here. The very fact that this discourse will lead to questions for both sides as well as the public is great news.”

Afterwards I ask him why he thought Feiglin – who has in the past came out against gay pride parades, and even penned an article entitled “I am a proud homophobe” – suddenly decided to come here, to the Association for the Gay Community on Nahmani Street in Tel Aviv. Rabbi Ron Yosef replied to me that in his opinion, he realizes that there is a community in the country that has a right to have its voice heard and that as a public servant, he can no longer ignore it.” But just then, we heard a shout of “Please clear the way!” and the new (and a bit too tall, one might add) MK Moshe Feiglin entered the room followed by hordes of photographers trampling everything in their path, including Orthodox rabbis, homosexuals and journalists like me.

But it doesn’t matter, because the answer to my question I got an hour and fifteen minutes later, at the most intriguing moment of the evening in my opinion. One man threw bitter accusations at Feiglin that people like him, public figures, who speak against homosexuality in public, sow public homophobia that leads to murder. That moment was the first time that evening I saw Feiglin’s face change, and for a moment, this man – who throughout the evening had kept a cool that in my opinion very few are able to keep – looked as if something in him cracked, maybe even softened.

“In a way I have changed,” he said in the broken tone of an average man rather than that of a member of Knesset, and went on to tell how recently the son of one of his best friends came out of the closet in a conversation that “affected him more than any other discussion on the topic.”

I believed him. It was too human a moment not to believe him. Up until that point he had thrown all sorts of phrases in the air that had surprised me: “Within the framework of my own Jewish faith, a belief that integrates identity, inner meaning, and liberty, the freedom of all people is almost, I would say, the foundation… and so, in the most basic natural sense of my own understanding of Judaism, I fight for the freedom of every person and first and foremost the freedom of my people, which is also your freedom. I fight for you as much as anyone else. ” At one point he even stopped one of the speakers and told him that he came here to find where the two sides can identify rather than fight.

It was not easy. I must say the room felt like it was loaded with a sort of anger and there were several people in the audience from the gay community who I felt did not really come to listen, but to saturate Feiglin with the anger and frustration that had built up within them for years. But Feiglin was not really affected by it.

It seemed as if he knew that this was part of the game and that he honestly came here to be part of a genuine dialogue. The whole evening he sat with legs crossed and played with his fingers and just listened, commented at the appropriate times, and even laid out his philosophy concerning the classical nuclear family – a philosophy that he knew would not be welcomed very openly in the place he was sitting. “The classical family is the building block of society. If it falls apart – we would have no society,” he declared. And no one applauded.

Bridging the gap

I do not think that Moshe Feiglin will ever really be the spokesman for the gay community in Israel, and I do not believe we will ever hear him voicing support for a family that includes two fathers or two mothers, and despite his declarations, there is still a long way between him and the title of Freedom Fighter. But one must compliment him for the effort and courage to come here today and start the discussion. I think this is what “openness” is.

Towards the end of the evening Feiglin said: “The importance of the conversation is the very fact that it is taking place and dialogue is starting.” I wrote myself a note in my notepad: In the GLBT youth lounge at 9:20pm in Tel Aviv, I realized that the gap is still wide, but the sides are getting closer. Judging by the satisfied smile of Rabbi Ron Yosef on my right, it seems he understood that as well.