תקן הזהב בארץ: למה, איך, ומה יקרה אחר כך

דמיינו לרגע שאני רוצה לקנות רכב שעולה 100.000 שקל, אבל אני לא רוצה לעבוד קשה ולחסוך. במקום זה אני מחליט פשוט להדפיס 100.000 שקלים במזומן כדי שאוכל לקנות את האוטו הנכסף. אני מדפיס את השטרות, מעביר את הערימה לסוחר המכוניות, והרכב הוא שלי.

מה בדיוק קרה כאן? זייפתי 100.000 שקלים והגדלתי את כמות הכסף במדינה ב100.000 בדיוק ברגע שמסרתי את השקלים לסוחר. בן אדם ממוצע שצריך לעבוד קשה עבור השקלים שלו היה טוען שגנבתי 100.000 שקלים. אבל מומחי כלכלה של היום כמו סטנלי פישר היו טוענים בדיוק ההיפך: שאני נתתי “תמריץ כלכלי לתעשיית הרכב.” אבל מה באמת קרה כאן? בואו נעמיק קצת יותר.

מכוניות כמשל – החסכן מול המדפיס

כשבן אדם ממוצע עובד במשק הפרטי וחוסך כסף כדי לקנות רכב, הוא מייצר יותר ממה שהוא צורך, ומכאן חסכונותיו. במילים אחרות, הוא מכניס יותר לכלכלה מאשר הוא מוציא, וההבדל מיוצג על ידי החסכונות שלו. עכשיו יש יותר ערך במשק הודות למאמציו, והוא לוקח את הערך האמיתי הזה שטמון בשקלים שלו וקונה מכונית ב100.000 שקל.

עכשיו יש לסוחר המכוניות 100.000שקלים של ערך אמיתי להשקעה בהרחבת העסק שלו, והודות לערך שהוסיף החסכן למשק באמצעות מניעת צריכה, עכשיו יש יותר ערך בכלכלה באותה כמות כסף. ערכו של השקל עולה קצת כי אותם שקלים רודפים יותר ערך והמחירים יורדים. כל אחד שמחזיק בשקלים עכשיו קצת יותר עשיר הודות למאמציו של החסכן. סוחר המכוניות יכול להרחיב את עסקיו ולהניח בבטחה שהביקוש נמצא שם כדי להתאים לגידול בהיצע שהוא יכול עכשיו להציע. הכלכלה, לכן, צומחת.

עכשיו, אם במקום להוסיף ערך למשק אני מחליט פשוט להדפיס 100.000 שקלים ומוסר אותם לסוחר, מה הוספתי למשק? מה תרמתי לחברה? שום כלום. אפס. לא עבדתי, לא חסכתי דבר. כל מה שאני עשיתי הוא לקחת בלי לתת. גרוע מכך, 100.000 השקלים שהוספתי להיצע הכסף מפחיתים את ערכו של השקל, משום שעכשיו יש יותר שקלים שרודפים אחרי אותה כמות של סחורה במשק, כי עוד פעם, לא הוספתי דבר חוץ מנייר. המחירים עולים, וכל אחד אחר מעכשיו נאלץ לעבוד קצת יותר קשה בגללי, חוץ ממני כמובן, כי אני קניתי את הרכב לפני שהמחירים עלו. אני, מדפסן הכסף שיכול להשתמש בכסף החדש לפני כל אחד אחר, יש לי אוטו. אחלא בשבילי.

עכשיו, נגיד שאני מפסיק להדפיס כסף וסוחר המכוניות מרחיב את עסקיו עם השקלים החדשים שהדפסתי. מאחר שכולם כיום עניים יותר, אין באמת דרישה חדשה שתתאים להיצע החדש של סוחר המכוניות. הוא פירש את הכסף כאות על הגדלת ביקוש, אבל האות הייתה מטעה, כי 100.000 השקלים שהודפסו לא ייצגו ערך מוסף למשק באמצעות חיסכון. לכן מתברר שהוא הרחיב את העסק שלו יותר מהביקוש מאשר, ועכשיו הוא צריך לקצץ ולמכור את המכוניות שלו במחירים יותר זולים ממה שהוא העריך בראשונה. הוא מפסיד. העסק שלו “הולך למיתון”, אבל עכשיו מכוניות קצת יותר זולות לכל אחד אחר. כל אחד אחר מרוויח.

אבל בואו נגיד שאני לא מפסיק להדפיס שקלים. נגיד שאני מדפיס 100.000 שקלים כל יום וקונה מכונית אחרת יום אחר יום. סוחר המכוניות ימשיך לפרש את הכסף כביקוש חדש וחזק, אבל הוא טועה, ובגדול. הוא ימשיך להשקיע בעסקיו. בסטטיסטיקות שיפרסמו הכלכלנים, זה ייראה כאילו שהכלכלה צומחת וצומחת, אבל באמת, רק אני וסוחר המכוניות נהנים. כל אחד אחר סובל מאינפלציה ופתאום לא יכולים לקנות את מה שהם היו יכולים בעבר עם משכורותיהם. בשלב מסוים גם אני, מדפסן הכסף, אצטרך להדפיס יותר מ 100.000 כדי לקנות כל מכונית משום שהיצע הכסף במדינה מתרחב כל כך הרבה, אבל זה לא עניין גדול בשבילי. זה לוקח אותו מאמץ כדי להדפיס 150.000 במקום 100.000. אני כל הזמן מתעשר ללא קשר לאינפלציה.  אותי אינפלציה לא מטרידה. אבל לגבי סוחר המכוניות, הוא לא יודע את זה אבל הוא תלוי באופן מוחלט בי, ואם אני מפסיק להדפיס, הוא בצרות של ממש. בינתיים הוא ממשיך להרחיב את זיכיונו ומכוניות עכשיו כל כך יקרות שאף אחד שאסור לו להדפיס כסף לא יכול לקנות אותם.  אבל “הכלכלה צומחת” לפי הסטטיסטיקות, כי הסוחר מוכר יותר מכוניות כמובן.

נגיד שעכשיו אני שם קץ לזרם הכסף ומפסיק להדפיס. מה יקרה? עסק של סוחר המכוניות מתרסק לחלוטין כי אף אחד לא יכול לקנות את המכוניות שלו במחירים העכשיויים. הוא פושט רגל ומוכר את כל המכוניות לציבור במחירים זולים ביותר במכירת חיסול. העסק שלו “נכנס לדפרסיה הגדול”, אבל מכוניות הן פתאום זולות לכולם וכל אחד אחר נהנה.

כך אנחנו רואים כי כל פעם שמישהו מדפיס שקלים:

1) מי שמקבל אותם ראשון, הם אלה שנהנים
2) מי שמקבל אותם ראשון, הם אלה שגם תלויים בם באופן כמעט מוחלט
3) מי שמקבל אותם אחרון, הם אלה שסובלים מהאינפלציה ומעלייה ביוקר המחיה

אנחנו גם רואים שכל פעם שמדפסן כסף עוצר את  מכבשי הדפוס:

1)      כל מי שקבל ראשון, סובל הכי הרבה

2)      כל אחד אחר נהנה מדפלציה ונפילה חדה ביוקר המחיה

איך זה קורה במציאות?

אבל זה לא בדיוק איך זה קורה במציאות.  מה באמת קורה? המוסד האחראי על הדפסת שקלים הוא בנק ישראל בראשותו של סטנלי פישר. התפקיד של פישר הוא לא “להמריץ את תעשיית הרכב.”  לא לא. כשפישר מרחיב את היצע הכסף, הוא לא קונה מכוניות. הוא קונה אג”ח ממשלתי בכסף מודפס וממריץ ישירות את הממשלה. הממשלה היא תמיד הראשונה לקבל את הכסף החדש.

הממשלה אז מכניסה את רוב הכסף למערכת הבנקאית, ושומרת ומשתמשת באחוז קטנטן כדי לשכור עוד שרי ממשלה על מנת לספק לשותפיו הקואליציוניים, לתת העלאות שכר לעובדי הממשלה כדי שהמשכורות של הח”כים תהיו צמוד למדד (כי כמובן אסור לפוליטיקאים לסבול מאינפלציה). היא גם נכנעה לאיגודים ענקיים כמו ההסתדרות כשהם מאיימים בשביתה כללית ונותנת להם פריבילגיות חקיקתיות שתורמות עוד ליכולתם לאיים בשביתה כללית, ומפזר עוד רווחה לארבע כנפות הארץ כדי לקנות עוד קולות. לכן הראשונים בתור לקבל את הכסף החדש של פישר הם:

1)      הממשלה, עובדיה, ושותפיה כמו ההסתדרות

2)      הבנקים

מי הבא בתור? אחרי שלב קניית הקולות וייצוב הקואליציה, הבנקים לוקחים את רוב הכסף החדש ומשקיע אותו ישר לבורסה והלוואות משכנתא. אז הבא בתור הם:

3)      שוק המניות

4)      שוק הנדל”ן

יחד עם העליות בשוק הנדל”ן, באים עליות במחירי שכירות, לא רק על מעמד הביניים – העובדים השכירים – שהם תמיד תמיד האחרונים בתור לראות את הכסף החדש, אלה גם על שוכרי נדל”ן אחרים כמו שופרסל ורמי לוי, ולכן הוצאות המזון שלך עולות גם כן. בינתיים הממשלה והבנקים מתעשרים באינפלציה, ויש גם עליות שערים בבורסה. אבל אין לך מספיק כסף כדי להשקיע שם כי, יחד עם האינפלציה ועליות בשכר דירה ומחירי המזון, אתה נכנס לחוב. לבנקים במובן.

וככה זה, שכל פעם שפישר מדפיס שקלים, הממשלה והבנקים והטייקונים שמחזיקים בנדל”ן ומניות בבורסה מרוויחים והמעמד הביניים מפסיד וסובל יותר ויותר. העברת העושר ממעמד ביניים לעשירים היא חלק הכרחי מתהליך זה. למה? כי אם, למשל, בנק ישראל רוצה להגדיל את היצע הכסף במדינה בחמישה אחוז ובמקום לקנות אג”ח ממשלתי הוא פשוט מוסיף 5% לכל חשבון בנק במדינה באישון ליל, כל המחירים יקפצו 5% תוך יום או יומיים וכל מעמד הביניים ישים לב לזה.

כדי שזה יעבוד, זה חייב להיות כל כך איטי וערמומי עד כדי כך שמעמד הביניים לא יבין מה קורה בכלל. זה צריך להיראות פחות או יותר כזה:

Israel's money supply
היצע הכסף בישראל

האינפלציה חייבת להתבצע לאורך עשרות שנים, כך שפתאום 50 שנה עוברות ואנשים תוהים מדוע עכשיו לוקח שתי משכורות ושלושים שנים כדי לשלם משכנתא, במקום עשרים שנה במשכורת אחת, כמו שהיה לפני חמישים שנה. ואז אנשים חפים מפשע בראשות פופוליסטים בורים כמו דפני ליף פתאום יוצאים לרחוב ומפגינים, אבל הם לא יודעים בכלל מה לדרוש על מנת לתקן את המצב. רק שהממשלה “תעשה משהו”, כמו להדפיס כסף ולפזר למעמד הביניים. אולי זה יעבוד.

למה זה קורה? מכיוון שהכסף שלך הולך ומאבד יותר ויותר ערך מדי שנה ואילו המשכורת שלך גדל בקצב איטי ואיטי יותר כל שנה. חבל שאתה תמיד האחרון בתור לקבל כסף מודפס. כל פעם שערך השקל יורד, העשירים נעשים עשירים יותר, כי הם תמיד הראשונים לקבל את הכסף החדש.

אם אתה רוצה להאשים מישהו או משהו בעליית יוקר המחיה לעומת משכורתך והגדלת הפער בין מעמד הביניים לעשירים, תאשים את פישר ובנק ישראל ואת הממשלה שכופה עליך להשתמש בכסף הצו שפישר מדפיס.

האינפלציה היא לא “טובה” כשהיא יחסית נמוכה ו”גרועה” כשהיא יחסית גבוהה. האינפלציה היא תמיד, תמיד רעה, משום שהשפעתה כל הזמן מצטברת. לדוגמא, אם המחירים עולים ב4% בשנה אחת בזמן שהמשכורת שלך עולה רק 2%, אז סך הכל איבדת 2% כח קנייה.  אתה עני יותר ב2%. אם בשנה הבאה המחירים עולים “רק” 1% והמשכורת שלך עולה חצי אחוז, איבדת עוד חצי אחוז כוח קנייה בנוסף ל2% שכבר איבדת. המצב רק הולך ומחריף.

Israel's Inflation Rate
קצב האינפלציה בישראל

בסופו של דבר העברת העושר ממעמד הביניים והעניים לעשירים תהיה כל כך קיצונית שהמערכת תקרוס בהייפר-אינפלציה. זה בלתי נמנע. אלא אם כן נפעול כדי לתקן את זה מייד.

הפתרון – תקן הזהב

איך מתקנים? דרך כסף כנה, כסף שלא ניתן להדפיס אותו ופשוט לתת לממשלה ולבנקים. כסף עם ערך אינהרנטי, כסף קשיח, כמו כסף של ממש או זהב. עם כסף קשיח, מעמד הביניים תמיד מתחזק. איך? עם כסף קשיח, היצע הכסף נשאר קבוע או רק גדל לאט לאט יחסית לאספקת סחורות במשק שגדלה הרבה יותר מהר, ולכן המחירים במשק הולכים ופוחתים מדי שנה. דוגמה בוטה אחת מארצות הברית מראה שבמשך 50 השנים האחרונות, מחיר ממוצע של בית פרטי בדולרים עלה 780%.  איזה עלייה בדולרים. אבל מחירו של בית נמדד באונקיות של כסף למעשה ירד 64%.  חבל שמעמד הביניים מרוויח דולרים ולא אונקיות כסף. ומה עם משכורת הממוצעת? שכר הממוצע בדולרים עלה 766%. אחלא לכל שכיר. אבל הדבר המדהים הוא, שבאונקיות כסף, או כוח קנייה אמיתי, השכר הממוצע צנח דרמיית ב65%. במילים אחרות, בכסף צו, כסף נייר, זה נראה כאילו שהמשכורת עולה באופן מטורף, אבל למעשה כוח הקנייה שלה יורד. מעמד הביניים והעניים תמיד מפסידים בכסף צו כי עד שהם מקבלים את הכסף המודפס החדש, המחירים כבר עלו. אבל הם יזכו בכסף קשיח, ובגדול.

מה שצריך לעשות הוא זה: דוקטר סטנלי פישר עם תואר שלישי מMIT חייב למכור כמעט את כל המט”ח שבבעלותו ולקנות זהב, שהוא הכסף הטבעי הבינלאומי המוכר ביותר כבר אלפי שנים. אחרי השלב הזה פישר חייב למכור את כל האג”ח שברשותו בהקדם האפשרי ולהוציא את כל התמורה ממחזור במשק. הוא צריך להודיע ​​לכולנו כי הוא מפסיק להדפיס כסף לחלוטין, לחלק את כמות השקלים שהותירו במחזור בכמות הזהב ששייך למוסד שלו, ולהודיע ​​לכל אזרח ישראל וכל מחזיקי שקלים על פני הגלובוס שמותר להם פשוט ללכת לבנק ישראל, למסור למשל 5000 שקל ולקבל אונקיה אחת של זהב בתמורה, בשער קבוע לנצח. כל המחזיק בשקלים גם יכול להפקיד זהב בבנק ישראל ולקבל 5000 שקלי נייר בתמורה, בשער קבוע לנצח. הזמן היחיד שפישר יהיה רשאי להדפיס שטרות הוא אך ורק בתמורה לזהב שהוא מפקיד.

מה היה קורה אם זה אכן נעשה? זה לא יהיה נחמד בהתחלה, לא נחמד בכלל. אלה שהיו ראשונים לקבל כסף מודפס, הם יתרסקו בדיוק כמו סוחר המכוניות. הממשלה תצטרך להתכווץ באופן דרמטי מאוד, רוב הבנקים יפשטו את הרגל, שוק המניות יתרסק בוודאות, ומחירי הנדל”ן יצנחו תוך שבועות. מחזיקי אג”ח יאבדו כמעט את הכל. תחול ירידה דרמטית ביצוא והיצואנים עלולים להתפרע, אך היבואנים ירוויחו והיבוא יהיה זול מאוד לכל מעמד הביניים. זה יהיה כואב מאוד לכל מי שמסתמך על האינפלציה, כמו עובדי ממשלה, בעלי ההון וההסתדרות. אבל זה יועיל מאוד לכל מי שנפגע מעליית יוקר המחיה. אנחנו נראה העברה מאסיבית של עושר מהבנקים והבורסה ושוק הנדל”ן ישר למעמד הביניים שמעכשיו ירוויח זהב של ממש שבנק ישראל לא יכול להדפיס.

במקום המצב כיום למעמד הביניים שמשכורות עולות אבל המחירים עולים מהר יותר, המצב יהיה הפוך 180 מעלות. משכורות השכירים יירדו, אבל המחירים יירדו מהר יותר, כך שמעמד הביניים ירווח ואט אט יתעשר. העניים יהיו מעמד הביניים החדש.

מכיוון שהמשכורות יירדו במונחים של שקלים, האיגודים המאסיביים כמו ההסתדרות יצטרכו לוותר על כל יתרונות חקיקיתיות שיש להם עכשיו, או שתהיה אבטלה מאסיבית בכל רחבי הארץ. הם כמובן יאיימו בשביתה כללית ואנחנו חייבים לשבור את כוחם לעשות זאת. מאוד חשוב גם לשים קץ לשכר המינימום לנצח מכיוון שהמשכורת הממוצעת תיפול במונחים נומינליים. אם לא שמים קץ לשכר המינימום, האבטלה תתפשט בכל המדינה.

ההתרסקות תקרה בסופו של דבר בכל מקרה. אבל אם ננקוט בצעדים האלה עכשיו ומשחררים את המשק, המשק תחדש את עצמה באופן קיצוני כעבור שנה. אחרי ההתרסקות בהתחלה, רוב הבנקאים ייאלצו לעבוד בתחום אחר ולהתחיל את חייהם מחדש. מעמד הביניים ירוויח כסף אמיתי. בנקים יהיו קטנים יותר, הבורסה יציב יותר, איגודים הרבה הרבה יותר חלשים, אם הם יתקיימו בכלל, וחלוקת העושר תהיה הרבה יותר שוויוני בכל רחבי הארץ. ובעוד עשרים שנה, ייקח רק חמש עד עשר שנים ורק משכורת אחת כדי לשלם את המשכנתא במלואה.

זה יהיה מעבר קשה מאוד. או שנעשה את זה עכשיו, או שנאלץ לעשות את זה בכל מקרה בשלב כלשהו בעתיד הקרוב. אנחנו אמורים להיות אור לגויים. ביחד נתקן את בנק ישראל וירושלים תהיה באמת של זהב. כמדינה היחידה בתקן הזהב, זהב יזרום אלינו מכל מקום בעולם והשקל יהיה המטבע החזק ביותר מעל פני הגלובוס. עם ישראל יאיר כאור כלכלי לכל הגויים.

About these ads

5 thoughts on “תקן הזהב בארץ: למה, איך, ומה יקרה אחר כך

  1. אני רק שאלה – ממי אני אמור לקבל את המשכנתא, שלטענתך אפשר יהיה לשלם תוך 60-120 משכורות? בסביבה עסקית שבה יש אינפלציה שלילית תמידית, למה שמישהו יסכן את הכסף שלו בלתת לי משכנתא, אם הוא יכול להיות בטוח שבכל מקרה בעוד כמה שנים הכסף הזה יהיה שווה הרבה יותר.
    או עוד יותר גרוע – למה בכלל שאני אבזבז כסף היום, אם אני יודע שמחר הכל יהיה זול יותר? עדיף לי להוציא היום רק על מוצרים הכרחיים, ועם כל דבר שהוא בגדר מותרות (מכונית, בית, מערכת סטריאו), עדיף לחכות למחר, כשזה יהיה זול יותר. ואם כולם מחכים למחר כדי לקנות מערכת סטריאו, ממה יתפרנס יצרן מערכות סטריאו עד מחר?
    תקן הזהב יהרוג כל תעשייה שהיא לא בגדר הכרח קיומי עבור אנשים. הוא פיתרון מצויין כדי להמנע מרעב המוני, אבל הוא פיתרון זוועתי כשזה נוגע ליצירת חברת שפע, שבה אנשים מרשים לעצמם לאכול לא רק לחם ולשתות לא רק מים, אלא גם מוציאים כסף על יין, מכוניות, סמארטפונים וחיבור לאינטרנט.

    • Most people don’t wait to buy stuff because they think it’ll get cheaper. If that were so, nobody would buy new technologies.

  2. בגרף הראשון בטווחי זמן קטנים כמות הכסף קטנה מידי פעם, איך זה קורה?

    האם חוק שיצמיד את כול השכר במשק למדד (כמו החכי”ם) ינטרל את המוקששל הדפסת כסף?

    • היצע הכסף יכול להקטין כשפישר לא מדפיס בקצב די מהיר לבטל את כל החובות במשק שאנשים לא משלמים. כל חוב שמישהו לא משלם מפחית את היצע הכסף, כי חובות נכללות בהיצע הכסף. כשמישהו שומט חוב, הכסף שהיה מאחורי החוב נמחק. זה נקרא דפלציה.

      זה לא יעבוד בכלל וכלל. להצמיד משכורות למדד במגזר הפרטי רק יזיק כי הסיבה שהמשכורות לא עולות עם המדד באופן טבעי היא כי הכסף
      החדש לא הגיע עד לשכבה העיסקית של המשק לפני שהמדד עולה. לחייב בעלי עסק לשלם משכורות צמוד למדד רק יגרום לאנשי עסקים לפשוט רגל ויגדיל את האבטלה בצורה מאסיבית. הפוליטיקאים יכולים לעשות את זה כי כל הכסף שלהם בא בכפייה ובאיומים נגד משלמי המיסים. לאנשים פרטיים זה לא חוקי לאיים באלימות. רק למדינה מותר.

Comment here.

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s